איך נראה בית מזמין אורחים

אז מה באמת חשוב בחיים? מה גורם לנו אושר למשך זמן? האם זאת תוכנית ריאליטי בטלוויזיה? האם האושר שאני מרגיש לאחר שאני קונה לעצמי מכנסיים יפים נשמר יותר מכמה ימים? לפי דעתי, אם אני יכול להיכנס אתכם להכללות, בני האדם הם יצורים מאוד חברותיים ולכן התנאים האידיאלים עבורם מלבד בריאות ותחושת יציבות בחיים, קושרים ישירות לקשר טוב עם הרבה חברים ומשפחה. קראתי לא מזמן מאמר שאומר שלאושר האישי שלכם וההתפתחות שלכם עדיף שיהיו לכם הרבה קשרים שטחיים מאשר מעט קשרים עמוקים עם חברים ותיקים שמכירים אתכם מגיל אפס. הסיבה היא שבכל פעם שאתם פוגשים מישהו חדש שאתם מרגישים קרבה אליו, זה גורם לכם להיות מאושרים. הסיבה האחרת היא שחברים מאוד מאוד משפיעים אליכם לטוב או לרע, אם אתם רוצים זאת או מתכחשים לכך. חברים מעטים וישנים למעשה תוקעים אתכם במקום, אתם יודעים בדיוק את דעותיהם על העולם. לעומת זאת חברים חדשים ורבים יגרמו לכם להיות יותר מגוונים ופתוחים לרעיונות ודעות חדשות.

למה אני מספר לכם את כל זה? מכיוון שהגענו למסקנה שהרבה חברים ומשפחה עוזרת לאושר הפנימי שלכם, כאשר אתם מתכננים את הבית שלכם, חשוב שתזכרו טוב טוב את המהות הסוציאלית שלכם ותנסו ליצור בית שלא רק יעזור לכם להרגיש בנוח בביתכם, אלא יעניק גם כיף ונוחות לאורחים שלכם ויהפוך את הבית שלכם למקום מתאים לארח חברים ומשפחה. יצא לי לבקר כמה אנשים שהדלת של הבית שלהם היתה תמיד פתוחה לחברים שידעו שהם יכולים לבוא מתי שבא להם, ללא התראה מוקדמת, ולהצטרף לשיחה עירנית על קפה. תמיד הערצתי את המארחים שנראו לי אנשים חברותיים, נינוחים ופתוחים על מנת לחיות אורח חיים שכזה, ותמיד אמרתי לעצמי שכשלי יהיה בית משלי, אני ארצה לאמץ את אותה דרך חיים. בימים אלה אני עובד על תכנון הבית, מה שגורם לי לחשוב על כל הנושא. אני עובד על תוכנית לשיפוץ הדירה שלי שאותה אתן לקבלן שלי שמחכה בסבלנות. תפקידו יהיה להפוך את התוכנית לבית שבו אחיה, אני מקווה, שנים רבות.

אז איך הופכים מקום לידידותי לאורחים? חשוב מאוד ליצור חללים אינטימיים ומודולריים שיהיו נוחים וחמימים לשיחה בין שניים, שלושה או עשרה אנשים. סלון גדול עם שולחן גדול מזכוכית נמצא במרכז, גורם לספות ולכסאות מסביב להיות רחוקים זה מזה, מה שמשפיע ישירות על צורת התקשורת בין האנשים ובלי לדעת גורם ליותר שתיקות מביכות מבתים אחרים. השכרתי פעם דירה חמודה בפלורנטין שהסלון שלה היה פינה קטנה בבית שהמרחק בין הספות היה מאוד קטן וגרם למרחב נעים לישיבה של כמה אנשים.

תאורה הוא אלמנט נוסף חשוב לחשוב עליו כשמשפצים בית. כלל ברזל הוא קודם כל לא להשתמש באודות פלורסנט כחלחלים שיזכירו לכם את הזמנים הטובים בתור לקופת חולים. כדאי שיהיו לכם תאורה בגוונים יותר חמים שיהיו מפוזרים במקומות שונים בחלל ויאפשרו לכם לבחור איזה תרצו לפתוח ואילו לסגור. דימרים הם כלי מצויין לשליטה בעוצמת התאורה שלפעמים הופכת מפגש לפחות נעים בעקבות עודף אור. אורות צהבהבים לא אומרים שתוכלו להשתמש באורות חסכוניים כגוןLED  שבאים במספר צבעים של נורות. תמיד אפשר לשים אהיל יפה שיכסה נורה ספירלה חסכונית וכך תרוויחו גם אוירה חמימה וגם תחסכו חשמל. מרפסת סגורה או פתוחה יכולה להפוך לסלון משודרג אם שמים שם פינת ישיבה נוחה. עם מזג האויר הנוח בארץ, המרפסת תהיה אטרקטיבית בערבים החמים ברוב חודשי השנה.

צמחים זה עוד דבר נהדר שנותן תחושה טבעית ונעימה בבית. לא רק שזה בריא בגלל החמצן שהעציצים פולטים, הטיפול בהם יעשה לכם הרגשה טובה ויתן לאורחים הרגשה נעימה. אלו הדברים שיכולים להפוך את הדירה שלכם למקום חברתי ומזמין, אך זהו רק קצה המזלג, אני פשוט חייב לחזור לרישומים של השיפוץ. אתם מוזמנים לרשום צורות נוספות להפוך בית למזמין לאירוח.

A new book by Nancy Richler

Nancy Richler is a canadian author that wrote in the past 2 novels and in a few weeks her new novel is going to be released in Canada. The book called The Imposter Bride and it's published by The Cooke Agency.

In addition, A new website for Nancy Richler was published, probably mainly for the release of the new book. In the website you can read reviews about the three books and get to know more Nancy and about book clubs she's participating in. I can't wait to read The Imposter Bride, I hope it's as good as her last book, Your Mouth Is Lovely.

צביעת חדרים כפעילות מרגיעה ומלכדת

רבות דובר לאחרונה על שחיקתו של מעמד הביניים בישראל, על המאמץ היומיומי, הסיזיפי להישאר ולצוף מבלי לשקוע, מבלי להיכנס לחובות גדולים מדי, מבלי לאבד את הראש. משפחות רבות בישראל חיות בלחץ בלתי פוסק להיות "כמו כולם" -  כלומר מכונית חדשה (בתשלומים), נסיעה לחו"ל לפחות פעם בשנה (בהלוואה מהבנק), צריכה של עשרות מוצרים ממותגים (כי לכל הסלבס יש), כמות לא סבירה של חוגים מיותרים (כי כל הילדים בכיתה הולכים), מפגשים חברתיים במסעדות יוקרה (כי נמאס להיפגש בבתים) וחיפוש בלתי פוסק אחרי הטרנד הבא. משפחות מעטות מידי מחליטות לעצור את הטירוף שבצריכה המיותרת והאינסופית ומחליטות להתמקד במשפחה ובחברים מתוך הכרה בצניעות, אהבה ושמחה כערכים עליונים.  כחלק ממגמה זו, אנשים רבים מוצאים עניין בכל פעילות פשוטה והופכים אותה לתענוג יצירתי משמח ומלכד. צביעת חדרים היא דרך יצירתית מרגשת ומענגת אשר יכולה לתרום רבות גם כהרפיה ועצירה מן המתח של חיי היומיום וגם כפעלות אשר ניתן לעשותה יחד עם כל בני המשפחה. צביעת חדרים נכונה צריכה להתחיל בבחירת הצבעים המתאימים לכל בני המשפחה. לכל אחד יש את הצבע האהוב עליו אך לא כל צבע אהוב יתאים לקירות חדר השינה או חדר המגורים. הבחירה צריכה להיעשות באופן מושכל לאחר שכל בני המשפחה חיפשו מקורות השראה, הסתכלו במגזיני עיצוב או אתרים העוסקים בעיצוב ובצבע והציגו את הבחירות שלהם בפני שאר בני המשפחה. סבלנות, זהו תהליך חשוב הלוקח זמן ומאפשר לכל אחד מבני המשפחה (מהמבוגר ועד הצעיר ביותר) להרגיש כי טעמו ודעותיו נחשבים ומתקבלים כשווה בין שווים. לאחר שנבחרו הצבעים מתחיל הכיף שבארגון הבית לקראת המלאכה של צביעת חדרים יצירתית. בשלב זה יש לעשות סדר יסודי ולבדוק האם באמת יש צורך בכל החפצים, ניירות, אוספים ושאר שטויות שנאגרו בבית לאורך השנים. צביעת חדרים היא הזדמנות נפלאה לניקיון, התחדשות והתחלה של פרק משפחתי חדש. בשלב זה ניתן למסור או לתרום חפצים או בגדים בהם איש אינו משתמש ולשמור רק על מעט פריטים בעלי ערך סנטימנטלי משפחתי. ניתן, למשל, למסגר כמה ציורים שציירו הילדים לפני שבגרו או לבחור אזור מוגדר בבית בו יוצגו תמונות משפחתיות, אוספים נבחרים או חפצים האהובים על כולם. אחרי סידור, פינוי ונקיון הבית אפשר להיערך באופן מסודר לצביעה. צביעת חדרים איכותית היא כזו בה הקירות שויפו ונסתמו היטב מחורים ופגמים, המשקופים עברו עבודת הכנה ראויה והרצפה נוקתה היטב וכוסתה בכדי להגן עליה מכתמי צבע וטינר. לאחר שכל העבודה נעשתה בידי בני הבית ניתן תמיד להיעזר באיש מקצוע להשלמת העבודה אך חשוב לזכור כי מלאכת הצביעה המשותפת גורמת אושר ושמחה לכולם ומייצרת זכרונות טובים, ולאלו ערך גדול הרבה יותר מכל מוצר ממותג.

עיצוב אתרים וסמייליס

אני נמצאת בתחום של עיצוב אתרים כבר שנים רבות, ולכן מבלה את רוב שעות היום בסביבת האינטרנט. ישנם דברים מסוימים שהם כל כך שכיחים ומוכרים שלא עולה בדעתי לתהות על קיומם. היום כשקמתי בבוקר התחלתי לחשוב על הסמיילי וחבריו, או במילים אחרות החלק משפת האינטרנט שנקרא רגשון (באנגלית: emoticon).
זה הפך לסוג של תקשורת עד כדי כך סטנדרטי שלפעמים קשה לנו להביע רגש מסויים בלעדם. עשיתי מחקר קטן, וגליתי שהעניין התחיל אי שם בתחילת שנות השמונים, כאשר פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון הציע להשתמש בסימן:)  על מנת להעביר שמשפט מסויים הוא בגדר בדיחה.
מאז חלפו כמעט 30 שנה, ונדמה שהוא לא היה יכול לנבא את ההצלחה המסחררת של הרגשונים. כעת משתמשים ברגשונים כדי להביע את הערך המוסף שחסר בתקשורת הדיגיטלית הטקסטואלית. הבן אדם שאיתו אנו מצ'טטים אינו יכול לראות את הבעות הפנים או שאר המסרים המועברים באופן לא מילולי בשיחת פנים אל פנים. כאן נכנסים לעזרתנו הרגשונים אשר מנסים לפצות על הפער הנוצר מסוגי התקשורת המודרניות.
כל תוכנות המיילים, הצ'טים ושאר אפליקציות התקשורת כבר מזמן פתחו את הרגשונים הרבה מעבר למצבם המקורי. מה שהתחיל מצירופים של תווי המחשב הקיימים הפך במשך השנים לפרצופים מאוירים ואנימציות רפטטיביות. במסגרת העבודה שלי בסטודיו לעיצוב אתרים, אפילו הזדמן לי לעצב כמה אייקונים של רגשונים.
באופן אישי אני חייבת להודות שקצת עייפתי מרגשונים. הם פשוט כבר לא מרגשים אותי. זה אינו מונע ממני להוסיף סמיילי קטן אחרי בדיחה קצת מפוקפקת או משפט סרקסטי מעודן, אבל אני מרגישה שאנשים לא עושים בהם שימוש מספיק מבוקר. כך למשל, אף פעם לא הצלחתי להבין מדוע יש צורך להוסיף את הרגשון :(  אחרי כתיבת משפט המביע עצב, בעסה, או מורת רוח כלשהי. הרי ברור לכולנו שהמשפט 'אני לא מרגיש טוב' אינו יכול להתפרש כאן בשתי צורות. לכן הוספת רגשון במקרה כזה נראה לי די מיותר.
הסכנה לדעתי טמונה בעיקר בהשטחה של הבעותנו. כלומר, ילדים משתמשים ברגשון של בכי במצבים שהם אינם אפילו קרובים לבכי. זה יכול להוביל למצב שבו בני אדם כבר לא יזכרו כיצד להביע רגשות אמיתיים מכיוון ש ישבו יותר מדי זמן מאחורי מסך מחשב ופיזרו סמיילי אחר סמיילי. זה קצת יותר מדי קל. יותר מדי מרוחק. יותר מדי דיגיטלי. וזה עוד ממישהי שמגיעה מתחום עיצוב אתרים לאינטרנט. מה יגידו אחרים :|